הצעת חוק הזנות - בעד ונגד. 

זנות היא קיום פעילות מינית (לרוב יחסי מין תמורת תשלום. מרבית העוסקים במקצוע זה הן נשים, אך קיימת גם זנות גברית, בין אם עבור גברים אחרים ובין אם עבור נשים. הזנות כונתה המקצוע העתיק ביותר בעולם.

כיום אין נתונים על מספר המעורבים בזנות בישראל. המחסור בנתונים אופייני גם למדינות אחרות, שכן רבות מהנשים העוסקות בזנות עוסקות בה בחשאי, גם במדינות שבהן הזנות היא חוקית. הערכה החוזרת ונשנית במקומות שונים היא שמדובר על כמיליון ביקורים אצל זונות מדי חודש, אולם לא ברור על מה הערכה זו מסתמכת.

במדינת ישראל הזנות עצמה, כלומר מתן שירותי מין תמורת תשלום, חוקית, אבל השידול לזנות מהווה עבירה פלילית. בהתאם לכך אסורה הפעלתם של מכוני ליווי ובתי בושת המספקים שירותי מין בתשלום, וכן אסור פרסום זנות בעיתונים. כיום עדיין אין איסור על השימוש בשירותי זנות, למעט זנות של קטינים, שבעניינה קובע סעיף 203ג לחוק העונשין: "המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר שלוש שנים".  חוק העונשין - התשל"ז 1977, שהינו החוק המגדיר את העבירות ואת העונש הקבוע לצידן, קובע פעולות הקשורות לזנות כעבירה פלילית, בהן: סרסרות למעשי זנות, הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, ניצול קטינים לזנות, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות, החזקה של מקום לשם זנות או השכרתו לשם כך, וכן סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, אשר נוסף בשנת 2006. 

לפני זמן קצר הועלתה הצעת החוק שאושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה ועברה בקריאה טרומית המבקשת להשית עונש מאסר בפועל על לקוחות של זונות. הצעת החוק (הדרקונית) החדשה מבקשת לאסור צריכת זנות זאת באמצעות קביעת עונש מקסימאלי של שישה חודשי מאסר בפועל לצרכן זנות, תוך אפשרות להטיל על הלקוח תשלום פיצויים לזונה, ותוך הפנייה להדרכה מונעת, כחלופה להליך פלילי.  לשיטתי, החוק הזה מצטייר כהליך גרוע, סבוך ומיותר אשר עשוי לשאוב לתוך ההליך הפלילי מאות ואולי אלפי אזרחים נורמטיביים.  למעשה, הזנות היא מגוונת, החל מנערות ליווי וי.איי.פי המרוויחות עשרות אלפי שקלים מידי יום וכלה בנרקומניות דרות רחוב. הנני סבור כי לאלה מתוכן המצויות במצוקה אמיתית יש צורך להושיט יד לעזרה, אולם, דחיקתן אל החשיכה, תוך דיבורים על כבודן, רק תרחיק את העזרה ממי שזקוק לה.  התוצאה המיידית של החוק המוצע תהא הגדלת רווחי הזנות בכך שהזונה תהפוך 'נדירה' יותר ומשכך תוחמר הפשיעה הנלווית שהרי העלאת מחיר השירות תדרבן לעסוק בתחום וחמור מכך לכפות על אחר/ת עיסוק בתחום. בין הקולות הרבים שנשמעו לאחר פרסום הצעת החוק נראה כי מעטים אלו הסבורים שהחוק יוכל למגר את הזנות בישראל.

כך קרה למשל ב – 'תקופת היובש' בארה"ב בכל הנוגע לסחר באלכוהול, שעם התרתו, עברו הגורמים העבריינים לעיסוק בתחומים אחרים.  לטעמי, כאשר הזנות מתבצעת בסתר ומתוך 'סיכון' להסתבך בפלילים אזי 'מתגלגלים' בה כספים רבים, וכאשר הלקוחות יחלו לחשוש מההסתבכות אזי עשויים המנגנונים המדכאים לפעול על הזונות עצמן. הזונות עשויות להפוך לתלויות בגורמים עבריינים שיפעילו עליהן  אלימות ועושק. זאת כאשר כיום צרכני הזנות הינם, ברובם, אזרחים נורמטיביים.

בין הלקוחות הקבועים של צרכני הזנות בישראל ניתן למנות נכים, בעלי מומים וחולי נפש, קבלת החוק משמעה, הפיכתם של כל אלה לעבריינים רק בשל היותם פונים לקבלת שירותי מין. האוכלוסייה הנוספת הנמנית על הלקוחות העיקריים של הזנות בישראל הינם פועלים זרים ופליטים, כל אלו שהינם נטע זר בחברה הישראלית עשויים לחפש אלטרנטיבות אחרות לזונות, חלק מהאלטרנטיבות עשוי להפוך, חלילה, למקרי אונס ועבירות מין. 

מסתבר כי, בעוד חברי הכנסת מצדדים בחוק המוצע בטענה שהחוק ישמש מגן לזונות, הזונות עצמן מתקוממות כנגד החוק, זאת מפני שלטענתן שבניגוד למראית העין של הגנה על הזונות החוק יפגע קודם כל בהן. לצורך ההשוואה, הנתונים שנמסרו על הפחתה בנפח הזנות, שמקורם במסמך של יוזמת החוק בשבדיה, הגב' ג. אקברג, הם חסרי בסיס, כפי שגילה עיון אקדמי במסמכים. גם לפי דו"ח של המשטרה ומשרד המשפטים של נורבגיה אין כל ראיה שהחוק אכן צמצם את היקף הזנות. כפי הנראה רק זנות הרחוב, שהיא חלק קטן מכלל הזנות, פחתה באופן שולי, ובמקביל גדלה משמעותית היקפי הזנות בתוך הבתים. בנוסף מסתבר כי בהתאם לדוח נקבע חד משמעית כי הזונות מדווחות על עליה משמעותית בסיכון לעצמן. ברור למה.  הפיכת הזנות לעבירה – וזה לא משנה את מי מפלילים, בין אם זה את הלקוח ובין אם הזונה – דוחקת את הזונות למחתרת, ושם הן חשופות יותר לאלימות וכפייה, וחסומה בפניהן הדרך להזעיק משטרה במקרה של תקיפה.

היועץ המשפטי לממשלה דאז, מנחם (מני) מזוז, הזכיר לוועדת הכנסת שדנה בעניין את הסכנות הללו. ויש עוד. הפללה גם חושפת את הזונות למין לא בטוח: נשיאת אמצעי מניעה מרתיעה לקוחות שכן אמצעי המניעה משמשים ראיה נגדם בבית המשפט.

בנוסף, לפי הנתונים שמפרסמת משטרת ישראל , בשל החמרת הענישה על סוחרי נשים נותרו בעיקר זונות 'עצמאיות' ודירות דיסקרטיות, אם הזנות תחזור לידי העולם התחתון, לא מן הנמנע שהסחר בנשים יחזור לישראל בעוצמה מוגברת מזה שהיה עובר להחמרת הענישה.

לטעמי, רק מיסוד הזנות בישראל יוביל למצב שבו הסחר בנשים יהיה פחות כדאי. הלקוחות, שהינם נורמטיביים ברובם, יעדיפו ללכת לזונה שיש לה אישור ממשרד הבריאות, שעוברת בדיקות תקופתיות, משלמת מיסים ונמצאת שם מרצונה החופשי. בכך נגרום לכוחות השוק למוטט את הסחר בנשים ואת אחיזתו של הפשע המאורגן בעולם הזנות. יתרה מכך, מהכספים שייכנסו לקופת המדינה ממיסים, ניתן יהיה לטפל בנשים שרוצות לפרוש מהמקצוע, או כאלה שהתגלגלו אליו מחוסר ברירה. 

רוב רובה של קהילת המשפטנים בישראל סבורה כי החוק עצמו יכול ולא יעבור את מבחן בג"צ, שהרי יש בו משום פגיעה בחופש העיסוק ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.